הו…

למה זה קרה שוב?

כמה פעמים ביקשתי מהם אם הם יכולות לשמור על הבגד, אבל דומה שהפעם זה קצת הדגיש את הסאה…

אמא רחלי, מאוד אהבה "להלביש" את ילדיה במיטב המחלצות שהיא מכירה, להתאים את הכיפה לבגד, את המכנס לחולצה, אך הפעם שיוני שלה חזר מהגן ביום שישי אחרי שהיה אבא של שבת, דומה שהיא כבר לא יכלה לעצור…

מדוע החולצה הלבנה כל כך התלכלכה?

נכון, שאולי יוני לא שמר על הניקיון…

אבל…

חולצה, חולצה מה תהא עליה?

דומה שכעת עם דמדומיה של השנה הכל כך קשה שעברה עלינו מכל הבחינות, זעקה זו אולי נשמעת לנו קצת בתוך הנשמה, אחרי הכל שנה חדשה בפתח, ובאמת שכל אחד יודע איזה קיטבג אישי הוא סוחב על הגב, חלקם כבד, ואפילו כבד מאוד מאוד…

אך מדוע כשראש השנה בפתח, כולנו עוברים סוג של "ריסט" למחשב? רצים לחזור בתשובה, עושים מצוות צדקות וכדו'?

למה לא כל השנה?

לא בכדי, פתחה פרשת השבוע שלנו בפסוק (כט,ט -י): "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם שוטריכם כל איש ישראל, טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחנך מחוטב עציך עד שואב מימיך".

"ה" פרשה, בה"א הידיעה שנקראת תמיד לפני ראש השנה (שולחן ערוך סימן תכח סעיף ד).

כולם עומדים לפניו, "ראשיכם, שבטיכם, כל איש ישראל".

ובתשובה לחזור, איך עושים את זה? נבנו על המושג הזה המון ספרים במהלך ההיסטוריה היהודית, אבל הבה נדבר טקטית:

ראיתי ברבינו יונה דברים נפלאים (שערי תשובה, שער ב', אות טו', הדרך השישי): "כל עת יכון, לקראת אלהיו, כי לא ידע האדם את עיתו, על כן כיליותיו ישתונן, ובצדקה יכונן, להשיב רוחו בטהרה, אל האלהים אשר נתנה, ויחפש דרכיו ומעלליו בכל יום, יפקדם לבקרים, ולרגעים יבחנם, ואמרו רבותינו ז"ל (שבת קנג.): "ר' אליעזר אומר, שוב יום אחד לפני מיתתך. אמרו לו תלמידיו, רבינו, וכי אדם יודע באיזה יום מת? אמר להם: "כל שכן, ישוב היום, שמא ימות למחר, ונמצאו כל ימיו בתשובה. ואומר (קהלת ט,ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר", לובן הבגדים משל על נקיות הנפש בתשובה והשמן משל למעשים טובים ושם טוב, כענין שנאמר (קהלת ז,א) טוב שם משמן טוב".

וזהו אמת, מחשבה אחרת של תשובה, כל שנה אנו מקבלים מעין "חולצה לבנה" שנקייה מכל רבב, של חטא, רפש, זוהמה וכל מיני מרעין בישין..

ואיך אנו מחזירים אותה לקב"ה בסוף שנה, עם יד על הלב…

מלאה חטאים נכון?

אך כשחוזרים בתשובה הקערה מתהפכת על פיה, "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו"…

גם אם החטאים שלכם יהיו ככתמים אדומים, כשיעברו הימים הנוראים וכמובן עם חזרה בתשובה, יהפכו כשלג לבן…

החולצה עוברת כיבוס בתשעים מעלות עם חומרי הלבנה…

וזה התפילה שצריכה להיות לנו בלב, שכולנו כל איש ישראל נזכה לזה…

אך המהר"ל הקדוש מציין (נתיבות עולם, נתיב התשובה פרק ב') הרי מאיזה טעם יכולה להועיל תשובה אם האדם כבר חטא? הרי בבית דין של מטה אפילו שחטא האדם לא תועיל תשובה להצילו מן המיתה? ועונה על כך הרב וזה לשונו: "ודבר זה מפני כי אין בית דין של מעלה ובית דין של מטה שוים, כי בית דין של מעלה, כמו שתחת ידם הרע שדנין על הרע, כך דנין על הטוב גם כן. ומפני כך, אם האדם כבר עשה תשובה ותיקן את מעשיו נדון לזכות בבית דין של מעלה. שכשם שהדין לרע תחת ידם כך מעשים הטובים דנין עליו. אבל בית דין של מטה אין משגיחין על זה, ודנין את האדם על הרע בלבד".

רחמים גדולים של אבא שבשמיים היושב בראש בית דין של מעלה…

והבה נסיים בס"ד את המאמר האחרון לשנה זו במילותיו של המשפיע הגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א שאמר (באר הפרשה, כי תבוא סליחות תשפ"א): "בעמדנו ב'אחרית שנה' שהכל מברכין תכלה שנה וקללותיה, ואף אם "כל לבב דווי וכל ראש לחולי", מ"מ לא נמצא איש שלא היטיב עימו הבורא כל השנה 'על חיינו המסורים בידך'… על ניסך שבכל יום עימנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים', מדוע לא יודה כל אחד באשר הוא, למי שאנו אומרים עליו בכל יום 'הטוב כי לא כלו רחמיך' והמרחם כי לא תמו חסדיך' – על כל הטובה שגמל עימו הבורא בזו השנה… וכי רק רעה (טובה הנראית כרעה) גמלוהו מן השמים, וכי מי נתן לו חיי, לחם לאכול ובגד ללבוש, בית מדור ללון שם וכו'".

וכי אחרי כל זאת שיתבונן בזה האדם לא יקבל חשק עז לעשות נחת רוח להקב"ה ולחזור בתשובה לפני מי שדאג לך לכל זה?

שנזכה לזה…

אמן ואמן!!!

שבת שלום ומבורך!!!

ושנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!

===

המאמר נכתב לרפואת:

בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

שלמה בן חסיבה הי"ו.

ולהבדיל לעילוי נשמת:

נתן בן פולט ז"ל.

דוד משה בן סוליקה ז"ל.

ת.נ.צ.ב.ה.